יעל לגטיבי
מדי פעם יוצא לנו לראות אנשים מלטפים בעלי חיים שלרוב לא רואים אותם מתקרבים לבני אדם, כמו דורבן, זאבים, תנים, פילים, נמיות, חוטמנים ועוד.
לעתים אנו נתקלים בזה בקרקסים, בפינות חי, או בטיולים שאנו עושים למדינות רחוקות.
מה בעצם ההבדל בין חיה מבוייתת? מורגלת? מוחתמת וחיות פרא?
לא כל תן שאנו רואים ברחוב ניתן לליטוף (ורצוי לא לנסות זאת). ישנם הבדלים מהותיים בין אלו ועליהם נספר כעת.
הרשימה כאן מוצגת לפי פער השוני:
חיית פרא- WILD
חיה מורגלת- HABITATED
חיה האכלת יד- HAND FEEDED
חיה מוחתמת- IMPRINTED
חיה מבוייתת- DOMESTICATED
את חיות הפרא ניתן למצוא בכל מקום. בטבע, בפרא, בשבי, בגני חיות.
החיה מתנהגת באופן הטבעי לה ללא שינויים מהתנהלויות בני האדם.
הגם בשבי היא תתנהג כפראית וקיימת סבירות כי תהייה תחת סטרס, תעוקה ויווצרו לה בעיות התנהגויות אחרות.
במידה ותפגשו חיה זו – היא תתקוף או תברח.
חיות מורגלות ניתן גם כן למצוא בכל מקום. בשבי, בפרא, בגני חיות, בתים ועוד.
תכונותיה הטבעיות והפראיות נשמרות אך עם הזמן נוצרת אצלה התרגלות לנוכחות של בני האדם, היא תתקרב, תתצפת ותתבונן.
ניתן לראות זאת אף אצלנו למשל בפארק הירקון, כאשר מסתובבים של תנים ומסתכלים על העוברים ושבים.
ובכל מקום גם, נמצא חיות האכלת יד.
החיה אשר התרגלה לנוכחות האדם התרגלה אף לאכול מידיו.
היא עדיין פראית, אך משום שהאדם הציע לה אוכל, היא הבינה שהאדם לא יזיק לה ואוכלת מידיו.
היא נהנית מהמרחב האורבני ויש המון חיות כאלו המסתובבות בינינו, בעלי כנף, יונים, חתולים וכדומה.
חיה מוחתמת לפי לורנס אשר ערך תצפיות על אווזים וברווזים היא תופעה מולדת ואינה נשלטת על ידי בעלי החיים.
בתהליך זה הצאצא נקשר להוריו והם אליו. ההחתמה נעשית מיד לאחר בקיעתו או לידתו ומדובר במנגנון תורשתי.
ההחתמה נוצרת על מנת ליצור קשר בלתי ניתק בין ההורים לצאצא עדי שיוכל לאתר את הוריו שיגוננו עליו במקרה של סכנה ויזינו אותו עד להיותו בוגר.
ההחתמה אף יוצרת מחויבות ההורה כלפי הצאצא בה הם מזינים אותו, שומרים עליו ומלמדים אותו דברים החשובים לו כמו לעוף או לשחות.
החתמות הנעשות על ידי בני אדם הן החתמות יזומות הנעשות לרווחת האדם: חיית לוויה, חיית שעשועים, חיית עבודה ותוך כדי תהליך ביות החיות.
ולרווחת בעלי החיים: השבחת מין וגזע או קיום בעלי חיים המצויים בסכנת הכחדה.
שוכני קן: ALTRICIAL
עוזבי קן- PRECOCIAL
גוזל- "גוזל" את המזון מפי הוריו. ההורים מאכילים אותו.
אפרוח- "פורח" ישר. בקע מן הביצה, עם פלומה מחממת, עם עיניים פקוחות ולא צריך את הוריו. נשאר עם הוריו בתהליך ההחתמה, שיחממו אותו וכדי שילמדו אותו ממה להיזהר.
יונקים–
ארנבונים – שוכני קן, מומלטים סתומי עיניים, ללא פרווה, לא יכולים לאכול בכוחות עצמם. (יונקים מאימם).
שורקנים– מומלטים "מוכנים", פקוחי עיניים עם פרווה, יכולים לאכול בכוחות עצמם. (עדיין מוחתמים לאבא ואמא כדי ללמוד התנהגות חברתית, להיזהר מהטורפים ואיזה ירק לאכול).
אצל יונקים חייבת להיות התחלה של יניקה– חלב הקולסטרום החלב הראשון, אשר נראה צהבהב.
כשאשר היונק מחובר לשיליה הוא מקבל הכל מאמא, כשהוא מומלט ועדיין מחובר, המערכת החיסונית של האם עדיין מחסנת אותו, מרגע חיתוך השיליה, אין יותר מערכת חיסונית.
הגוף ידע שהוא צריך להתחיל את המערכת החיסונית על ידי חלב הקולסטרום אשר פותחת את המערכת החיסונית העצמונית. מי שלא יונק חלב קולסטרום נותנים לו תחליפים כדי להפעיל את המערכת העצמונית.
בעלי חיים שלא ינקו בכלל חלב קולסטרום מערכת החיסונית שלהם לא עובדת ובסוף ימותו.
החתמת בעלי חיים יונקים משתנה מחיה לחיה ונעה בין כמה שעות לכמה ימים.
חיה שהיא פרא, מורגלת או האכלת יד (אבל פרא)- בדרך כלל נמצאות בגני החיות.
מעבר למזון הטוב שאנו נותנים לה, לטיפול הרפואי, לשמירה מפני הטורפים, היא חיה בסטרס במקום לא טבעי לה.
לעומת זאת חיה שעברה החתמה, היא חיה שהקשר שלה עם בני האדם הוא טוטאלי, היא לא בסטרס, ואנו נותנים לה ביטחון רגשי התנהגותי.
ביות בעלי חיים הוא שם כולל לשינויים שעשה האדם בבעלי חיים על מנת להתאים אותם לצרכיו.
יש בעלי חיים אשר בויתו ללא שינוי בהתנהגותן הטבעית (כמו דבורי הדבש), יש שעברו שינוי חלקי (חתולים) ויש כאלו שעברו סיגול מלא לצורכי האדם (כל חיות המשק השונות והכלבים) התנהגותם שונה לחלוטין מחיי קרוביהם שחיים עדיין חיי פרא\בר.